אני חייבת להחזיר אתכם לפוסט שפרסמתי לא מזמן על "זריקת הטסטסטורון במטבח": המקרה שיתואר לאלתר מאוד קשור לנושא, ובמקום להתעצבן או להצטער או ל"הוציא אדים" על אנשים אחרים, החלטתי לשתף את כל קהילת האינטרנט בפרטי המקרה ובמחשבותיי בנושא. ...
מקרה שהיה כך היה: פנה אלי בחור שאני מכירה דרך מישהי, נקרא לו י'. י' פנה אלי עם הצעת עבודה.
י' קיבל בעצמו הצעה לנהל בית קפה חדש שאמור להפתח בזמן הקרוב באזור תל אביב. באותה נשימה שקיבל על עצמו את ההצעה, הוא התחיל לחפש שף למקום. י' לא ממש מכיר אותי טוב באופן אישי, אבל הוא ראה כמה דברים שעשיתי, וחשב שאולי אני אתאים לנהל מטבח של בית קפה שרוב לקוחותיו אמורים להיות אימהות צעירות/מניקות.
בשלב הזה אני רוצה לציין שאני מרשה לעצמי לפרסם פוסט זה בזכות העובדה שי' הולך לעבוד מאוד קשה בזמן הקרוב, ואני די בטוחה שלא יצא לו לקרוא מילים אלו (אבל למקרה שאני טועה- אני לא אשמיץ אותו. בכל זאת יאמר לזכותו שהוא חשב עלי...)
עוד אני רוצה לציין, כי הבעלים של בית הקפה שאמור להפתח הם אותם בעלים של רשת בתי קפה מאוד גדולה בארץ. והם כולם גברים.
בימים האחרונים הייתי בפגישות עם י' ועם בעלי הבית קפה, הייתי אמורה להתחיל לתכנן תפריט למקום, והיו דיבורים על גובה השכר שאני אמורה לקבל.
עברו עלי התלבטויות רבות. מצד אחד, העסק שלי עדיין מתקדם בצורה איטית, ובמיוחד בחודשי החורף, ולא יזיק לי לאתגר את עצמי בחודשים אלו.
מצד שני, האם לא יהיה זה חבל להעמיד את כל מה שאני מאמינה בו בהולד, בשביל תפקיד שבכלל לא בטוח שאני אוהב, ואמצא את מקומי בו? החלטתי שלפני שאני מקבלת החלטה- אני אשמע עוד בנושא, ואקדיש לכך מחשבה.
י' ניסה לחזק אותי, וטען באוזני שהוא חושב שאני מתאימה לתפקיד. טען אפילו שהוא מעדיף לעבוד עם נשים, ולכן אני פוטרת אותו משוביניזם...
היום י' הודיע לי כי התקבלה החלטה בין מקבלי ההחלטות לקחת גבר לתפקיד.
האם הייתי מופתעת? כן ולא. אין ספק הרבה יותר טבעי לקחת אישה למטבח שאמור להאכיל בעיקר אימהות צעירות, אבל למה שגברים יראו זאת כך?
אני בן אדם אופטימי- אני תמיד מקווה שדברים ישתנו ויתקדמו. אני מאמינה בטוב שבאנשים, ובשכל ישר. אבל לצערי אני מכירה את הדברים השטח....
אין בי שמץ של ספק שהחלטתם נובעת מפחד. תחושת הביטחון שלהם נוסקת כאשר יש גבר גדול בשטח. הרי איך אישה כל כך צנועה וקטנת מימדים יכולה להחזיק ולהצליח בתפקיד כזה גדול?
מה שהם לא יודעים, וכנראה גם לא ידעו, הוא שאני בן אדם שנותן את כל כולו עבור כל תפקיד שאני לוקחת על עצמי. ושהייתי מצליחה. עם כל הקשיים.
ידידי הפילוסוף, הופתע מההחלטה שנפלה. אבל הוא בא והרגיע אותי, והזכיר לי שאני ממש לא רוצה לעבוד בסביבת עבודה בה אני אצטרך להוכיח את עצמי כפליים בגלל שאני בחורה.
וכך נזכרתי בלמה נהייתי עצמאית- בשביל להתנתק מהצורך להוכיח את עצמי לאנשים אחרים. בשביל לעשות את מה שמאמינה בו, מבלי להתפשר בגלל רצונות או פחדים של אחרים.
אחרי שדיברנו קצת, ושיתפתי את הפילוסוף במחשבותיי בנושא, הוא סיפר לי שהוא מכיר מישהו שמחפש סו-שף.......