מראות אימג' – מכתב פשרה לפני תביעה

פוסט שונה הפעם שנכתב ע"י בחור אנונימי. ואני מזדהה באופן אישי איתו...

"גם אני קיבלתי את המכתב המחושב, נבזי, בריוני וחצוף שהוא חלק מקמפיין התביעות של חברת מראות אימג' בע"מ הנקראת גם אימג' בנק.

המכתב בנוי ומנוסח היטב על ידי עורכי דין שכותבים בשם החברה שמובילה קמפיין אכזרי כלפי ה"נאשמים" בהפרות ומנסה להוציא מהם כספים כ"פשרה" לפני הגעה לבית משפט.

במכתב מצוין כי מקבלו אשם בכל מקרה והוא זה שצריך לספק הוכחה לחפותו. המכתב מציין כי עורך הדין פונה בשם חברת מראות אימג' המייצגת את חברת גטי שהיא בעלת זכויות יוצרים על מאגר תמונות ובעלת זכויות תביעה על התמונות במאגר.

הגישה במכתב מאוד קשה ולא סלחנית וטוענת כי מקבל המכתב אחראי לכל הנזקים, ההפסדים והפגיעה במוניטין של מראות אימג' ללא שום הוכחה לנכונות הדברים.

המכתב מבוסס על הבורות של מקבלי המכתב ומנצל את הפחד שלהם מההליך המשפטי הכרוך בעניין.

יש פתרון להתנהלות זו של חברת מראות אימג'!

כמו רבים וטובים לפני גם אני קיבלתי מכתב "פשרה" מחברת מראות אימג' בע"מ על הפרת זכויות יוצרים לכאורה בתמונות שהצבתי באחד מהאתרים אותם אני מפעיל.

פניתי לעורכי דין על מנת לברר את הנושא ומצאתי עורכי דין שמשתפים איתם פעולה בנסיון להגיע לפשרה ולהרוויח גם על הדרך, ניתן להתמודד איתם לבד כי אין להם זכות תביעה ללא חברת גטי אימג'ס וניתן לפנות לאדם בשם איאן כהן שעוזר להתמודד מולם

ניתן לקרוא עליו עוד בקישור הבא:

http://www.israel-tourist-information.com/marot.htm

חשוב לציין כי איני עורך דין ומדובר בדעתי האישית על כך שהחוק מאפשר לגופים כגון מראות אימג' ישראל לנהל מודל עסקי המבוסס על הפחדה ובריונות לשמה.

אשמח לתגובות של החברה ושל קרבנותיה"

על אהבה וחיות אחרות

הרבה זמן עבר מאז שהשמעתי את קולי פה. האם לא היה לי מה להגיד? יכול להיות שפשוט תכננתי איך להגיד את זה...
הנושא של הפוסט הזה חשוב מאוד בעיני. הפרטים האישיים פחות. אני מתנצלת מראש בפני שומרי כשרות וצימחוניים- הפוסט הבא כנראה לא ידבר אליכם.

לא מזמן התחלתי לצאת עם בחור אחד. זה הבחור הראשון מזה הרבה זמן שהרגשתי שאני יכולה לדבר איתו על הכל. אין מה להגיד- הוא גם אינטליגנט.
לפני שבוע פרצה בינינו שיחה עמוקה באמצע הלילה, בחושך, מתחת לשמיכה. אני לא ממש זוכרת איך השיחה התחילה, אבל באופן מוזר התגלגלה השיחה לנושא אהוב וכאוב- בשר. אהוב- אצלי וכאוב- (כנראה) אצלו.

אני אעצור שניה ואציין שכל הדמויות המעורבות בפוסט הזה ממש אוהבות חיות. נגד התעללות בבע"ח ובעד העמדה לדין של נהגי אוטובוס הדורסים כלבים.

למרות היותי אוהבת חיות, אני חושבת שלאכול חיות (כן- מכל סוג שהוא...) זה דבר טבעי ולגיטימי עבור בני האדם. כמו כן, אני חושבת שזה לגיטימי לגדל בע"ח למען אכילתם. (אני רוצה להדגיש את הזדעזעותו של האינטליגנט הרגשי מדבריי)
למרות זאת אני חושבת שלבני האדם יש את היכולת המצפונית (והלוואי והם היו משתמשים בה יותר) לענות על השאלה איך בעה"ח הללו יבלו את חייהם, ואיך הם יומתו. לבעלי כיבה חזקה ורצון בריא לדעת- אתם מוזמנים לקרוא קצת יותר כאן.

מעבר לכך, אני חושבת שבני האדם צריכים להפעיל שיקול דעת מושכל לגבי חוסר בזבוז בחומר הגלם הזה שהיה פעם עגל חמוד או טלה רך. וזה אומר הבה נשתמש בכל חלקי הבשר, ולא רק במובחרים. הבה נאכל גם כבד עגל מדי פעם ולא רק חזה עוף. הבה נאכל עופות חופש וזנב שור.
לצערי בארץ טעמנו בבשר מאוד מוגבל: פרות/עגלים, תרנגולות, טלה/כבש (מדי פעם- לא יותר מדי). לו היינו בוחרים להרחיב את הדיאטה שלנו לעופות נוספים, בע"ח נוספים (עיזים, חזירים...) יתכן והיה יורד הנטל הכבד מכתפי השניצל- מחביבי הקהל הישראלי.

"אז בואי נהיה צימחוניים!" צהל האינטליגנט הרגיש כאילו הוא המציא את הגלגל.
"חכה חכה" השבתי לו. וסיפרתי לו את האמת העגומה על אכילת מוצרי חלב וביצים.
לצערי תעשיית מוצרי החלב גרועה אף יותר מתעשיית הבשר. בקיצור נמרץ אציין כי פרה חולבת צריכה להביא לעולם עגל כל שנה על מנת שתוכל להמשיך לספק חלב. רובן לא שורדות מעבר לגיל 5. רוב העגלים דינם מוות ביומם הראשון והעברתם לתעשיית המזון לכלבים.
אם בא לכם להדעזע קצת יותר, אבל להשכיל ולהכיר בעובדות, אל תתביישו ותמשיכו לקרוא כאן.

מה אני רוצה ממכם? למה כל כך הרבה פסימיות לעת ערב? איפה נקודת האור?

אז כן, יש נקודה חיובית: המצב הזה ניתן לשינוי ע"י כל אחד ואחד מאיתנו. אם נאכל פחות מוצרי חלב, פחות מזון מהחי, יותר מגוון. יותר דגים/פירות ים. נבחר לקנות ביצי חופש (אפילו שהן קצת יותר יקרות)והכי חשוב: לדעת וליידע! לא לטמון ראשינו בחול. לדבר על הנושא ולהבין שהכל (הטוב והרע) מעשיי ידינו.

ואני אוסיף פה חלום קטן ואישי שלי. הייתי רוצה לחיות בסביבה קטנה בה אני אוכל לגדל את מה שאני אוכלת. החל מירקות, ועד בשר. הייתי רוצה להכיר עוד אנשים שחושבים ומאמינים כמוני. לפתח חברה שמושתת על ערכי גידול מזון נכונים ופחות על רווח כספי גבוה.

דרך אגב: הבחור האינטליגנט הרגשי- לא שרד.